פוינט גארדס- סופה של תקופה? חיה בסכנת הכחדה?

ג׳ייסון וויליאמס, ג׳ייסון קיד, סטיב נאש, ג׳ון סטוקטון. כל השמות האלה הם חלק מסוג שייכחד בקרוב מאוד.

בעבר, הפוינט גארדס היו בעלי הבית של הקבוצה. אלו שמזיזים הכל. אלו שקוראים לתרגילים, אלו שגורמים להם לעבוד. אלו שחשבת שכל התפקיד שלהם זה למסור ולחתוך לסל. אלו שחשבנו שהמבנה שלהם הוא צנום, לא יותר מדי אתלטי ולא עולה על 1.95. היום, המשחק התפתח, התפקידים של העמדה הזו השתנו. יש יחידי סגולה שמתאימים לכל הקטגוריות שכתבתי למעלה, כמו ראג׳ון רונדו שהוא דוגמה מושלמת, אבל הרוב כבר השתנו והתפתחו. ואני מתכוון לשפוך קצת אור על הדברים.

השינוי בתפקוד

בעבר, הרכזים הם אלו שהיו מוציאים לפועל את התרגילים שהיו מאכילים את הפוסט במסירות, שמביאים לקלעים את הזריקה הפנויה. היום, אנחנו רואים יותר ויותר רכזים שהם אלו שלוקחים את הזריקה הפנויה.

הדוגמה המושלמת היא סטפן קרי כמובן. קלעי מדהים, מטורף, הקלעי הטוב בהיסטוריה (arguably). אבל שימו לב מי עוד איתו ברשימת הקלעים הטובים בהיסטוריה: ריי אלן, רג׳י מילר, סטויאקוביץ׳, ג׳ייסון ריצ׳ארדסון, ואפילו קליי תומפסון כבר ראוי להיכנס לרשימה. כולם שוטינג גארדס/סמול פורוורדס.

אז מה נשתנה הלילה הזה, שבו רכז הצליח להיכנס לרשימה היסטורית עם שמות אדירים? המשחק השתנה. התפקיד השתנה. אם תשימו לב, חוץ מהסלים ששף קרי מבשל לעצמו, הרבה מהתרגילים באמצע המשחקים הוא מתחיל בפינות המגרש, עובר על חסימה בלי כדור בדרך לזריקה הקטלנית שלו, מה שבעבר נעשה בעיקר על ידי שחקנים בעמדת השוטינג גארד:

*

*

זה לא מה שרכז עשה בעבר. היום אנחנו גם רואים יותר ויותר רכזים שמייצרים לעצמם את רוב הנקודות שלהם, דוגמת דמיאן לילארד. דמיאן מייצר לעצמו את רוב הנקודות, עובר שחקנים בקלילות ומסיים בסל, עולה לזריקות על ראש של שחקנים, משחק עם הרבה אומץ והקרבה. לא מה שראינו מרכזים בעבר שהעדיפו ללכת על בטוח. מצורף סרטון של המופע שלו נגד גולדן סטייט, דוגמת המהפכה של הכדורסל.

הדברים האלה הופכים פוינט גארדס לקומבו גארדס, ותפקיד הרכז נעלם לאט לאט.

רכזים בכל מיני גדלים

זוכרים את המבנה הקלאסי של הפוינט גארד, צנום, לא מעל 1.95, לא אתלטי מדי? לא מה שקורה עכשיו. יש גם רכזים עם מסה, כמו ראסל ווסטברוק, שמראה כמה יכולות אתלטיות ועוצמה יש לו.

יש גם רכזים גבוהים כמו שון ליווינגסטון. הרכז של היום הוא לא כמו שהיה פעם, העמדה צברה גובה ומסה, ומראה שהמראה הקלאסי הוא לא המראה ההכרחי לרכז. גם בעבר היה איזה רכז גבוה אחד, מג׳יק משהו.

תפקוד של שחקנים אחרים כמובילי כדור

זה מתקשר גם למה שאמרתי קודם על הרכזים שמתחילים את ההתקפות בלי כדור ביד. יש קבוצות שנותנות לשחקנים גבוהים את היכולת להוביל את הכדור בהתקפה ולקבל החלטות, כמו לברון ג׳יימס שעושה את זה בהצלחה כבר כמה שנים, כמו הגריק פריק שצפוי העונה לעלות כפוינט גארד בגובה של 2.11 מטר!!! היציאה מהקופסה והיצירתיות של המאמנים בליגה היא דבר טוב מאוד, אך יכול להביא לסוף עידן הרכזים האמיתיים, וצעד כזה הוא דווקא מפתיע כאשר הוא מגיע דווקא מאחד מגדולי הרכזים בהיסטוריה של המשחק בשם ג׳ייסון קיד, שהוזכר בהתחלה.

(הגריק פריק – ענק המשחק פוינט גארד)

לאן זה הולך?

אף אחד לא באמת יחליט מתישהו לשנות את השם של עמדת הפוינט גארד, אבל בהחלט יכולים לראות שהתפקוד הקלאסי של העמדה הזאת הולך ונעלם, ואנחנו לא נראה בעתיד הרבה שחקנים שידגדגו את שיא המסירות לקריירה של ג׳ון סטוקטון, ואל תופתעו אם וכאשר תראו עוד כמה שחקנים בגובה של מעל 2.05 מתופקדים כפוינט גארדס ברשימות של הקבוצה.